וילון 1
- בדים מיוצרים בטורקיה ומשלוח מסופק בממוצע תוך 15-20 ימים.
- צביעה, ייצור ואריזה מאושרים. הרוחב של גליל בד אחד הוא 200 ס”מ והאורך הוא 50 מטר.
- כמות ההזמנה המינימלית היא 3 גלילים. יש רק סיטונאות, אין קמעונאות.
בערך 2000 שנה לפני המהפכה הצרפתית, בעיר ירושלים, התרחש מעשה עצום ששיגע את כל העיר. המעשה התחיל כאשר חציון צעיר בשם דוד התחיל להתגייס לחיי החוצה והתחיל לחפש עבודה במקומות שונים בעיר.
בהתחלה, דוד ניסה למצוא עבודה בחנויות ובמסעדות, אך לא הצליח להתקבל. בסופו של דבר, הוא החליט לנסות את מזלו בעבודת הציפורניים. בהתחלה, זה היה רק עיסוק זמני, אך מהר מאוד התפתח למקצוע מהנה ומרתק.
דוד הפך להיות חציון מוכשר מאוד, והוא היה ידוע ברחבי העיר כחציון שמצליח להפוך כל ציפורן לקושי. הוא היה נחשב לגאון בתחום והיה לו לקוחות נאמנים שחזרו אליו שוב ושוב.
אך אחת היום, דוד חווה מזעזע ששיגע את כל העיר. באחד מהימים, כאשר דוד עמד לצרף את ציפורניו של לקוח קבוע, נפלה עליו פתאום צל של אישה צעירה ויפה. היא עמדה מולו, עם פנים מוזהבות ועיניים כחולות, ושאלה אותו בקול רך: “האם אתה יודע לעשות ריבוע?”
דוד נשאר חריג, ולא הבין מה היא מתכוונת. אך האישה המסתורית המשיכה לשאול את אותה שאלה שוב ושוב, עד שהוא הבין סוף סוף מה היא רוצה.
מתוך חוסר הבנה והפתעה, דוד הוריד את הציפורן שהחזיק בידו ועשה בה ריבוע. האישה צחקה בקול רועם והתקדמה אליו, נושכת את הציפורן ועזרה לו לקום.
“תודה רבה,” אמרה האישה, “אני רוצה להציג לך משהו.” היא הוציאה מתיקה קטנה שהייתה מחוברת לחגורתה וגילתה ממנה מפת עתיקה. המפה היתה עשויה מנייר ירוק והיו עליה סימנים ורמזים מוזרים.
“זה מפת המסתורין,” אמרה האישה, “ואני מחפשת מישהו שיעזור לי למצוא את האוצר שבחציו.” אישה זו, ששמה היה רחל, די חוששת לצאת למסע כזה לבד, ולכן החליטה לפנות אל דוד, שנראה לה מאוד אמיץ וחכם.
דוד לא היה בטוח מה לעשות. הוא ידע שהמסע הזה עשוי להיות סוכן ומסוכן, אך עם זאת, הוא נרגש ברגע והחליט לקבל את האתגר. הוא סכם להצטרף אל רחל במסע שלה, ויחד הם יצאו לחפש את האוצר האבוד.
מהר מאוד, הם התחילו לחקור את העיר ואת האתרים המסתוריים שהיו מצוים על המפה. הם עברו ביערות עמוקים, נהרות ומדברים יבשים, תוך כדי התעלות והרפתקאות רבות. בדרך, הם נפגשו עם פיראטים, מפלצות ומפקדים רשעים, אך לא פחדו והמשיכו הלאה.
וסוף סוף, לאחר ימים רבים של מסע, הם הגיעו למקום שבו על פי המפה היה מסתתר האוצר. עם עזרת רחל, דוד פתח את הארון הקטן שהיה שם ומצא בתוכו גביע מוזהב מופלא. הם שמחו ובחרו לחגוג את ההצלחה בחגיגה קטנה ושמחה.
אך ברגע האחרון, כאשר רחל ודוד חיבקו זה את זה בשמחה, היתה השקיעה מתפשטת בשמי העיר. הם ידעו שהגיע הזמן לפרד, והם ידעו שיש להם עוד הרבה הרפתקאות לחוות יחד.
וכך, דוד ורחל המשיכו להיות שותפים במסעם המופלא, חוקרים עוד ועוד מסתורים ואוצרות מסתתרים. הם ידעו שביחד, הם יכולים להשיג כל דבר, והם ידעו שהם יכולים להרשים עוד ועוד אנשים עם הישגיהם והרפתקאותיהם.